יאיר צברי שואל איפה כל השקמים

עוד מימים עברו, אפילו כבר מן המקרא, החיבור בין האדם והטבע הינם נושא המקבל מקום גדול וחשוב. נציין למשל את חוני המעגל המחכה לגשם, ואת אליהו הנביא שנרדם שנים רבות תחת העץ.

תל אביב יפו היתה ועדיין עיר מיוחדת במינה. עיר תוססת, מכילה אנשים  מכל המינים ותנועה ללא סוף.

בראשית ימיה הבינו תושביה כי ללא צביון של טבע הנכנס ומשתלב בתוכה, ישתלט הבטון על המרחב.

חשיבות הריאות הירוקות הוא עניין למאמר אחר אך נציין כי כל עיר גדולה משולבת כיום בריאות ירוקות על מנת לעודד ולהגדיל את הפקת החמצן ולהוריד את רמת הפחמן הדו חמצני.

על מנת לשפר את איכות הסביבה ורמת החיים בעיר תל אביב יפו, החליטו אנשיה לטעת עצי שקמים.
קצת על השקמים מן הויקיפדיה:

מין עץ ממשפחת התותיים הנמנה עם הסוג פיקוס, שבו כלולים כ-1,000 מינים. עצי השקמה (שקמים) נפוצים בעיקר באזורים החמים של כדור הארץ. השקמה היא עץ בר במזרח אפריקה, אך הופצה בידי האדם לארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה.
בישראל גדלים עצי השקמה בעיקר במישור החוף ובשפלה. בעבר היה להם ערך כלכלי, עצם שימש לנגרות ופריים נאכל. במשך השנים התמעטו מאוד עצי השקמה ברחבי הארץ אך עדיין ניתן למצוא עצים בני מאות שנים. ידועה במיוחד השקמה של אום חאלד, כיום בתחום העיר נתניה, וכן שקמים אחדות בתל אביב וסביבתה. כיום נשמרים העצים העתיקים, ועצים חדשים ניטעים למטרת נוי. פיקוס השקמה הוא צמח מוגן בישראל.‏

השקמים הפכו ברבות השנים לאחד מסמליה של תל אביב יפו,
הן מאין אנדרטה חיה המעידה במעט על ימיה הראשונים של העיר, על מייסדיה, ומהוות דרישת שלום מן העבר.
השקמה חייה בהווה ומקיימת את אותה הבטחה לעיר הולכת ונבנית.
החשיבות בשמירה על צוויון העיר, עם הטרנדים הנושבים באדריכלות הנוף והבניה, מציבים את הסמל הזה כשומר סף לצורת העיר וההתייחסות בה לאותן ריאות ירוקות עליהן מדבר כל אחד שהעיר יקרה לו, ויקרים לו תושביה.

מכאן, כדי לשמור על אותה הרוח יש לשמור על אותה שקמה, לנטוע שקמים נוספות ברחבי העיר שגם היום עולה ונבנית.

אחרי הכל  אין עתיד בלי עבר, ובשביל זה צריך להמשיך ולעשות, לעשות בהווה.

נלקח מ:
http://www.academics.co.il/Articles/Article68145.aspx